הכל או לא כלום
מאת: מעיינה שנהר

איזה מין קול יש לך? האם הוא יותר קרוב לזה של מרילין מונרו, הקול הנשי הנחשק של כל הזמנים, רך, מלטף, מתפנק, שתמיד גלומה בו הבטחה רטובה או שמא הוא קרוב יותר לזה של אורה נמיר, של המורה היועצת שעוד מעט תנזוף בך על התרשלות ותיתן לך ציון גרוע? ואם אתה גבר- האם מה שיוצא מגרונך הוא קול המפקד, שמיד כששומעים אותו בשפופרת ישר מחברים לו בדמיון כתפיים רחבות, טוסיק נוקשה והמון טסטוסטרון, קול שנוסך נועם וביטחון באזני שומעיך? או שמא יש לך קול תוקפני, רעשני ושתלטן, שמעצבן את עמיתיך, בעיקר אם הם שותפים פוטנציאלים לעסקים?

האם בכלל אתם מכירים את קולכם?

בצרפת ערכו אפילו סקר בנושא. מתברר שאם אחד מתוך עשרה שונא - ממש שונא - את הקול של עצמו, אחוז הרבה יותר גובה סתם לא אוהבים אותו, לא מרוצים ממנו, היו רוצים לשנות אותו. או,לפחות מזדעזעים כששומעים אותו בפעם הראשונה מעל מכונת הקלטה. בדיוק כך. העובדה שאנחנו מדברים איננה כלל ערובה לכך שאנחנו גם שומעים את עצמנו.

נחשוב לרגע איך הקול משרת אותנו או פועל נגדנו. קחו, למשל, את אילנה דיין ואת יעל אלמוג, שתיהן מנחות תוכניות טלוויזיה ושתיהן משפטניות. תחשבו שדיין נפרדת זמנית מ'עובדה' כדי לחקור אדם על הדוכן עדים בבית המשפט. ודמיינו לכן שאלמוג, אחרי שנפרדה מ'אקשן' מופיעה עטוית גלימה מול הפושע שיש להעביר אותו חקירת שתי וערב. מי מהן תצליח ראשונה, לדעתכם, לגרום לעד להודות בפשעיו?

דיין, אגב, בתקופה שעדיין הייתה פחות מוכרת , סיפרה שאנשים אומרים לה אחרי הכרות ראשונה, שהיו משוכנעים שהיא רווקה מזדקנת, קשה וממורמרת. "מה אתם רוצים ממני?" נהגה להתרעם. "אני בת 20 ומשהו, נשואה באושר ואף יש לי ילדה" (מאז יש גם ילד).

"אנחנו לא שומעים את עצמנו", אומרת אורלי וסרצוג, יועצת בנושאי תקשורת לא מילולית ואיכויות קול, המנחה סדנאות בנושא זה במסגרת המרכז הישראלי לניהול. מלבד זאת, היא נותנת טיפול ויעוץ אישי למנהלים, אנשי עסקים ואנשי שיווק. אנחנו לא שומעים את האופן שבו קולנו מגיע לאוזניהם של הסובבים ומכאן השוק כששומעים את עצמנו מוקלטים בפעם הראשונה, כי זה משהו זר לנו".

אם אנחנו הורסים שוב ושוב מערכות יחסים זוגיות, אם אנחנו נכנסים לעתים קרובות לסכסוכים במקום העבודה, אם אנשים שהיינו רוצים שיהיו חברים שלנו מתרחקים מאיתנו בלי שנבין מדוע, אם הפניות שלנו לקבלת משרה חדשה נתקלות כל הזמן בסירובים – אולי הסיבה אינה במה שאנחנו אומרים, אלא באופן שבו הדברים נאמרים או נשמעים. אולי הדיבור שלנו משדר איזו נוקשות שאיננו מודעים לה. אולי איזו קלות-דעת בלתי נסבלת. אולי יומרנות מעצבנת, אולי רכרוכיות שאינה מעודדת אמון ובכלל לא ידענו שאנחנו כאלה.

החוקר האמריקני ד"ר רוברט מהרביאן – מספרת וסרצוג – מצא על פי סקרים, שהרושם הראשוני שאדם משדר מורכב כך: 55% משפת הגוף, 38% מהקול, ו-7% מאופן בחירת המילים. אם קרוב ל-40% מהרשום טמון בקול, הרי שיש לנו כאן כלי שצריך לשכלל, עם פוטנציאל לשיפור, אז מה עושים כדי שנדע איך קולנו נשמע באמת? יש שתי דרכים:

·         להקליט את עצמנו ברשמקול – מונו ולא סטריאו – בזמן אמת.

·         ומשום שאנחנו לא יכולים להיות אובייקטיבים לגבי קולנו, ועוד פחות לגבי טיב הצליל, או אופן האינטונציה, יש לבקש מחבר טוב שיביע את דעתו. עליו להיות ישיר ביותר, בלי לחשוש מתגובתנו. שיגיד בכנות: האם אנחנו בולעים מילים, מתבכיינים, נשמעים מונוטוניים לא מסיימים משפטים וכו'.

היה והגענו למסקנה שהקול שלנו זקוק דחוף לשיפוצים, האם יש דרך לעשות זאת?

"הקול הוא רגש" אומרת וסרצוג ומצטטת בכך את אריסטו, אבל גם את חוקר הקול האמריקני בן זמננו, פול אקמן שאומר שהקול שלנו (כמו גם הפנים) קשור למרכזי הרגש שבמוח ולכן הוא משקף מיד את מה שאנחנו מרגישים. גם כל בעיה גופנית מתבטאת מיד בקול. אם יש כאב בעורף, ביד, ברגל, הגוף מגייס את הקול וגורם לו להיות יותר חנוק. כשעוברים טראומה נפשית או גופנית כלשהי, הקול משתנה לאורך זמן.

"בשפת הגוף עוד אפשר לשחק קצת,"  מוסיפה המומחית. "אבל עם הקול יותר קשה לרמות. כשאנחנו מדברים עם חבר או קרוב בטלפון, אנחנו מרגישים לפי המלים הראשונות אם משהו לא בסדר איתו או אם הוא שמח במיוחד.

הקול שלנו משתנה בהתאם לרגשות שיש לנו כלפי האדם שאיתו אנחנו מדברים, וקשה להסתיר זאת, מוסיפה וסרצוג. כשאדם משוחח בטלפון למשל, אנחנו יכולים להבחין מיד כיצד טון הדיבור שלו משתנה כשהוא מדבר עם הבת, כשהוא עובר לשוחח עם אשתו או עם חמותו. הקול שונה אפילו כשהוא עובר מילד לילד.

-          תני כמה עצות שאפשר ליישם לבד.

 

וסרצוג:

·         כדי לשבור את המונוטוניות, צריך לווסת את האינטונציה, לגוון את עוצמת הקול, להכניס בו יותר מעורבות רגשית.

·         כדי 'לפתוח' את הקול, כדי שיהיה נקי מהפרעות, צריך לעשות נשימות בטן, שמשחררות את חלקו האחורי של הגרון. צריך לזכור שכל הגוף הוא בית תהודה אחד גדול וניתן לגייס חלק רב ממנו לשיפור עוצמת הקול.

·         העישון משפיע לרעה על הקול כי הניקוטין מעבה את מיתרי הקול. גם אלכוהול גורם לבצקת זמנית של המיתרים, ולכן, אם יש לכם הופעה מול קהל למחרת בבוקר, אל תשתו ערב קודם הרבה אלכוהול.

·         אם יש לך קול נשי סקסי, ואת אשת עסקים, אפשר לקחת את מה שנחשב לחולשה ולהפוך אותו לכוח. כמו שעשתה פנינה רוזנבלום, לדוגמא.

·         לשמור קול 'משומן' כלומר לדאוג להרטיב את מיתרי הקול, על ידי שתייה או מציצת סוכרייה. גרון  יבש וניחר סודק את הקול.

ד"ר יורם רפפורט, מנהל המחלקה לאף-אוזן-גרון ולכירורגיית ראש צוואר בביה"ח איכילוב, מסביר כיצד נוצר הקול ומה יכולות להיות ההפרעות האופייניות לו.

הפרעות בעוצמה או בגובה הצליל. בגרון שלנו יש שני מיתרים אשר בשעת הפקת קולות, צריכים להיסגר ולהשיק בצורה מלאה. הקול נוצר כתוצאה מלחץ האוויר שיוצא מהריאות וגורם לתנודות במיתרים המשיקים זה לזה. אם המיתרים לא נסגרים לגמרי, לא יכול להיווצר לחץ גבוה מתחתם ויש פגיעה בעוצמת הקול. אם המיתרים נסגרים היטב, ככל שמוציאים מהריאות אוויר בלחץ יותר גדול, עוצמת הקול גדלה.

לנשים יש מיתרי קול קטנים וקצרים יותר, ומכאן קולן הגבוה יותר. לגבר שנולד עם מיתרים קצרים (ובגללם הקול הנשי) כמעט שלא ניתן לעזור.

הפרעות בדיבור חלל התהודה של הקול (חלל הלוע, הפה והאף) נמצא מעל אזור המיתרים. אם יש תהליכים חולניים בחללים האלה, שמשנים את גודלם, תיגרם הפרעה.

הפרעה באיכות הקול. פגיעה בתנועתיות החך, הלשון והשפתיים יגרמו להפרעות בהיגוי.

חלק מהפגיעות ניתנות לתיקון על יד טיפול בדיבור ותרגול הקול. חלקן יזכו לשיפור על ידי ניתוח קונבנציונלי או שימוש לייזר.

המלצה חשובה כל צרידות או שינוי באיכות הקול שמתמידים יותר משבועיים, מחייבים בדיקת הגרון על ידי רופא מומחה.