אמנות עשיית הרושם בראיונות עבודה
אורלי רביד
כמה ואיך משפיעה שפת הגוף על המראיין ועל האינטראקציה בין מנכ"ל לעובדיו.
לפני מספר חודשים אני מקבלת טלפון בהול מאירית, אשתו של בכיר. בעלה עומד לגשת למכרז על תפקיד המנכ"ל בחברה בה הוא עובד. כולם מנבאים לו כי יזכה במכרז ושאין אדם המתאים יותר ממנו לתפקיד.
לכאורה מצב אידיאלי! אתם מוכרים במקום העבודה שלכם, מעריכים את כישוריכם ואין צורך להוכיח מחדש מי אתם. למעשה, המצב לא פשוט פוליטית או חברתית. יודעים מה המעלות שלכם, אבל גם מכירים את החסרונות ואז קל לכל "חורשי רעתנו" להצביע על החסרונות ולהעצים אותם כדי להכשיל את המינוי.
אירית שאלה אותי אם אני יכולה לעזור. "מתי הראיון?" שאלתי. "בעוד יומיים", ענתה. קבעתי איתם פגישה במקום. טיפול לטווח ארוך לא נוכל לעשות, אבל אולי נוכל לפחות לכבות שריפות.
לפגישה הגיעו שניהם, מצב נדיר שמעיד על מצוקה. לרוב יעוץ אישי נעשה בחדרי-חדרים, אך השעה דחקה ונוכחות האישה הורידה חלק גדול מהמחיצות.
יוני הוא אדם שתקן, מסוגר, נמוך ובעל מבנה גוף מוצק. במראה הכללי שלו הוא נראה כמו שחקן כדורגל לשעבר. ההפתעה הגדולה שלי הייתה כאשר הוא פתח את פיו ודיבר. ליוני יש שפה ספרותית עשירה ומגוונת ויכולת הבעה רגשית אדירה שעומדת בהיפוך גמור למראהו החיצוני.
שאלתי אותם מדוע הם חוששים כל-כך, הרי המנוי מונח בכיס. אירית ציינה כי יוני הוא עובד חרוץ שעושה את עבודתו נאמנה, אך הוא מתעלם מכל האינטריגות סביבו. כחלק מתפקידו החדש הוא יידרש לגלות יכולת גבוהה ביחסי אנוש ביחס ליותר מ-5000 העובדים שהוא עומד לרשת כמנכ"ל. ויוני ידוע כאיש שהצד החזק שלו במעשים.
עמדה בפנינו דילמה: איך להכין את יוני לראיון שכרוך בשינוי התנהגות בלי שיתבלבל, ירגיש לא נוח, או מאולץ. החלטנו להתמקד בשניים-שלושה מרכיבים משמעותיים בשפת הגוף מתוך החנה שאלה ישנו את הרושם שיוני יוצר.
טיפים לראיון עבודה
כולם הכירו את יוני כאדם הגיוני, אינדיבידואל ויוזם, והוא יצטרך להוכיח בראיון עבודה כי הוא יותר יצירתי, חברותי וסמכותי. החלטנו להתמקד בשלושת המסרים הללו בלבד.
יצירתיות: ההבדל בין אדם יצירתי לאדם לוגי בא לידי ביטוי בתנועות הגוף. אם צד שמאל של הגוף דומיננטי, לפנינו אדם יצירתי ובעל מעוף החלטנו כי על יוני להקפיד להשתמש ביד שמאל בעיקר כדי "להזכיר" לו באיזה יד להשתמש.
חברותיות: שמתי לב שליוני מבט חמקמק ושהוא עונה תשובות קצרות של "כן" ו"לא" שאינן מעודדות המשך שיחה. כדי לשפר את יכולת התקשורת של יוני יעצתי לו שתי עצות: ראשית, לא להרבות במבטים לעיני חברי הוועדה. ב מקרה שהם יושבים רחוקים ממנו עליו ל"פברק" מבט אישי על-ידי הכפלת משך המבט הרגיל.
שנית, לענות תשובות אירופאיות, כלומר מלאות. "כן, אני בעלי ניסיון מוכח של 15 שנה בניהול עובדים. היה לי מקרה לפני שתיים בו...".
סמכותיות: עצתי האחרונה הייתה לנתב את שפת גופו של יוני כך שייראה יותר סמכותי ופחות יוזם. לשם כך על יוני לשנות את כיוון תנועות הגוף שלו. אדם שתנועותיו פורצות קדימה, וכל שפת גופו אף היא מזכירה ראש חץ, הוא אדם יוזם ובעל שפת גוף כוחנית, כשמרכז תנועות הגוף הוא רחב ונע לצדי הגוף (180 מעלות).
אבל אם חששתי בהתחלה שיוני לא יוכל להתגבר על כל ההערות, להפתעתי הוא התגלה כשחקן מלידה. כל ניסיונו כספורטאי בעל קואורדינציה טובה עזרו לו בתהליך השינוי וכבר תוך כדי השיחה בינינו הוא החל להשתנות ולסגל לעצמו שפת גוף חדשה.
סוף דבר
תמיד שואלים אותי האם יש לשינוי החיצוני השפעה לטווח הרחוק? השאלה הזאת מזכירה לי את הדילמה של מה קדם למה – הביצה, או התרנגולת. במקרה הנוכחי יוני הפך לידידותי יותר ופתוח לסביבה, כי הוא החל לתקשר עם הסובבים אותו. סביר להניח שגם הסביבה הגיבה טוב ליוני. מה שבתגובה גם פתח אותו יותר אליהם.
שפת הגוף היא חלק מהתפיסה הביהביוריסטית הקובעת כי אם תעשו – תהיו! (להבדיל מהגישה הפסיכואנליטית שרואה בשינוי הפנימי תהליך מורכב). היא קובעת כי אם נתנהג בצורה מסוימת, השינוי יחלחל פנימה. אם תלכו בצורה נמרצת מצב הרוח יתרומם. ואם תניעו יותר צד אחד של הגוף- תעודדו צורת חשיבה מסוימת על פני אחרת. נסו ותיווכחו. בהצלחה.
* אורלי רביד: הכותבת היא יועצת לתקשורת מול קהל ומרצה לתקשורת. מלמדת בסמינר הקיבוצים, מכללת בית ברל ובמכללה למינהל.
